החלטה בתיק ת"ת 14391-09-12

1.      בפניי בקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי המבקשים בשל תביעה על סכום קצוב שהגיש המשיב נגדם (להלן: "הבנק").

טענות הבנק:

2.      המבקשים לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפי הבנק ולא פרעו את תשלומי ההלוואות אשר נטלו במסגרת חשבון עו"ש שניהלו אצל הבנק.

3.      המבקשים לא נענו לדרישת התשלום שנשלחה אליהם ביום 21.3.12, לפיכך, העמיד הבנק ביום 20.4.12 את יתרת ההלוואות לפירעון מידי בצירוף ריבית פיגורים, כאשר יתרת החובה הכוללת, נכון ליום 4.6.12, עמדה על סך של 26,074 ש"ח.

טענות המבקשים:

4.      בסמוך לאחר שקיבלו לידיהם את מכתב ההתראה מהבנק, ניגשו לבנק על מנת להסדיר את הפיגור שעמד אותה עת על סך של כ- 4,600 ש"ח, והופקד על ידם סכום של 10,000 ש"ח שנועד לכיסוי הפיגור כאמור וכן עבור 3 תשלומים עתידיים.

5.      לאחר ביצוע ההפקדה, התקשרה אליהם נציגה של הבנק והם סיכמו ביניהם, בעל פה, כי תבוטל הדרישה לעניין החוב.

6.      חרף הסיכום כאמור, המשיך הבנק בגביית החוב והגיש נגדם תביעה בחוסר תום לב על סך של 26,074 ש"ח, תוך התעלמות מוחלטת מהסכום שהופקד לטובת ההלוואה.

7.      הצדדים זומנו בפניי לשמיעת הבקשה, ובמסגרת הדיון שהתקיים ביום 7.5.13, נחקר מבקש מס' 1 על תצהירו (להלן: המבקש").

8.      המבקש העיד בפניי כי, אכן נצבר לחובתו פיגור בהלוואות, אולם לאחר שקיבל את מכתב הדרישה, ניגש לבנק ושילם סך של 10,000 ש"ח כאמור.

עוד העיד המבקש כי, באותו מעמד הגיע לסיכום בעל פה עם פקידת הבנק לפיו לאחר ההפקדה תבוטל הדרישה לתשלום החוב.

המבקש העיד כי, לאחר שקיבל לידיו את כתב התביעה, ניגש שנית לבנק על מנת לברר לפשר העניין, ואף היה מעוניין בתשלום סכום נוסף לטובת ההלוואות, אולם לא קיבל מענה הולם מנציגת הבנק, אשר הפנתה אותו לבא כוחם.

סיכומי המבקשים:

9.      למבקשים קיימת הגנה לכאורה, כאשר תצהיר המבקש לא נסתר. מלכתחילה הבנק לא היה צריך לפתוח תיק הוצל"פ, כתב התביעה לא מעלה זכר לסכום ששולם על ידי המבקשים בסך של 10,000 ש"ח.

סיכומי המשיב:

10.  הגנת המבקשים הינה הגנת בדים, ואין ספק כי יש בכוונתם להתחמק מתשלום החוב. הסכום אשר הופקד על ידם הופחת מסכום התביעה, כפי שניתן לראות בדפי החשבון שצורפו לתביעה. המבקשים אינם מכחישים שנטלו הלוואות מהבנק. לפיכך, יש לחייבם בהפקדת הסכום שאינו שנוי במחלוקת העומד על סך של 22,000 ש"ח (הנגזר מ- 11 תשלומים חודשיים שלא שולמו על סך של  כ-2,000 ש"ח כ"א), לחילופין, מבוקש שיינתן פסק דין על קרן החוב.

דיון והכרעה:

11.  הלכה פסוקה היא כי, בתביעה בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה (ראה בעניין זה- ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' וורנר, פ"ד מו(2) 273,277).

גם בעל דין שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים, זכאי ליומו בבית המשפט (ראה דברי השופט טירקל ב ע"א 9654/05 חברת האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט(3) 41).